החלטה בתיק ת"א 36763-09-11

ביום 11.10.11 התקיים דיון בפניי בנוגע לבקשה לצו מניעה למימוש ערבות בנקאית, ודחיתי את הבקשה.

במסגרת ערעור על החלטתי הורה ביהמ"ש המחוזי לנמק את ההחלטה, כדבעי, וכמצוות בית המשפט המחוזי להלן, נימוקי ההחלטה.

פתח דבר;

ביום 18.9.11 הוגשה בקשה דחופה לקבלת צו מניעה זמני, במעמד צד אחד,  להורות למשיבה להימנע מלפעול למימוש הערבות הבנקאית, אשר המועד האחרון למימושה היה ביום 21.9.11.

בו ביום הורתי על מתן צו המניעה הזמני , האוסר על מימוש הערבות הבנקאית עד להחלטה אחרת בתנאים המפורטים בהחלטה.

ביום 25.9.11 הוגשה תגובת המשיבה לבקשה אשר לאור התנגדותה לצו המניעה נקבע דיון במעמד הצדדים.

בדיון מיום 11.10.11 , לאחר שמנהל המבקשת והמשיב 2 נחקרו על תצהיריהם דחיתי את בקשת המבקשת, והורתי על ביטול צו המניעה הזמני.

כמו כן , על מנת שיתאפשר למבקשת להגיש בקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט של הערעור , הורתי על עיכוב ביצוע החלטתי עד ליום 25.10.11 .

ביום  2.11.11 הגישה המבקשת לביהמ"ש המחוזי בקשת ערעור על החלטתי במסגרתה נתבקש ביהמ"ש של הערעור לעכב את ביצוע החלטתי מיום 11.10.11 עד להחלטה בערעור.

ביום 17.1.12 ניתנה החלטה בבימ"ש המחוזי ע"י כב' השופטת עופרה צ'רניאק, ולפיה התיק יוחזר לבימ"ש קמא על מנת שיפרט נימוקיו באשר לטענות המבקשת בעניין תיק התיעוד, וכן בדבר סיכול יכולת המבקשת בביצוע עבודות השיפוץ ע"י המשיבה המצדיק מתן צו מניעה במקרה דנא.

טענת המבקשת:

טוענת המבקשת כי מלאה אחר כל התחייבויותיה בהסכם השכירות , כאשר בחודש מרץ 2010 נדחו עבודות השיפוץ בהסכמה בין הצדדים בהתאם לעיכוב שנבע מצו המניעה של השוכר  הקודם.

עוד טוענת המבקשת כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב, תוך הטעייה ואי גילוי נאות טרם נחתם הסכם השכירות בין הצדדים, התנהלות הנכנסת בגדר החריגים בהם תימנע מימושה של הערבות הבנקאית האוטונומית.

לטענת המבקשת המשיבה הטעתה אותה במתכוון, עת הסתירה ממנה טרם חתימתה על הסכם השכירות, כי המבנה המושכר (להלן:" המושכר") מיועד לשימור חמור. משמעות גילוי זה חשובה מאד משמשמעו היא כי כל שינוי שיש לבצע במושכר צריך להיות תואם את מצבו ההיסטורי של המושכר בדיוק.

לפיכך, כתנאי ראשוני לקבלת אישור ועדת השימור לביצוע עבודות השיפוץ, על המבקשת להכין תיק תיעוד היסטורי של הבניין, הכרוך בהוצאות כספיות עצומות וכן שכירת שירותם של צוות יועצים המומחים בשימור מבנים.

טוענת המבקשת כי התחייבויותיה במסגרת הסכם השכירות אינן כוללות התחייבות כזו או אחרת ביחס להוצאות הכרוכות בהכנת תיק התיעוד ותשלום הוצאות מיוחדות הקשורות בשימור חמור של הבניין.כמו כן, הנהנת מהכנת תיק התיעוד היא המשיבה משהוסבר למבקשת ע"י העירייה כי עלות תיק התיעוד למעשה מוחזרת לבעל הנכס בצורה של קבלת זכויות בניה עתידיות שערכן הכלכלי עולה על העלויות הכרוכות בהכנת תיק תיעוד, וכן בעל הנכס מקבל תוספת נוספת של זכויות בניה .

מוסיפה המבקשת כי משסירבה המשיבה לשאת בעלויות תיק התיעוד, החלה לסכל במכוון את הסכם השכירות. וכך בניגוד למוסכם ביניהם במסגרת פגישה אשר התקיימה בין הצדדים בנוכחות אדריכל , לא בחנה את התוכניות שהוצגו לה ע"י האדריכל ואין כל התייחסות מצידה לגביהן. כמו כן, המשיבה טרם הפקידה ייפוי כוח מתאים מטעמה ע"מ שהמבקשת תוכל לפעול להפקדת התוכניות ולקידום קבלת היתר הבניה אצל הרשויות המוסמכות.

מכאן, כי כל עוד לא התקבלה החלטת המשיבה בנדון לא ניתן לחייב את המבקשת בביצוע עבודות השיפוץ.

עוד טוענת המבקשת כי על מנת להגיע לפתרון  ניהלו הצדדים מו"מ לשינוי תנאי הסכם השכירות ככל שהם נוגעים לעבודות השיפוץ במושכר, כשלבסוף הגיעו להסכמה כי עבודות השיפוץ לא יבוצעו ויידחו למועד עתידי כשמנגד יוגדלו דמי השכירות של המבקשת. מציינת המבקשת כי למרות ההסכמות שלחה המשיבה למבקשת נספח להסכם השכירות אשר איננו תואם כלל את הסכמות הצדדים.